חביב נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 4ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לאחר שהגישו מסמכים וסיכמו טענותיהם בע"פ.

1.התובע, יליד 1946 נפגע ביום 10/08/03 בתאונת דרכים.

2.ממקום התאונה נלקח על ידי אמבולנס לבית חולים רמב"ם שם אושפז למשך 5 ימים. בבדיקתו נמצאו המטומות תת עוריות באזור הצלעות ובגפיים, קונטוזיות מעל מרפק שמאל, ברך ימין, מתחת לעין שמאל, בשפה התחתונה, וכן קונטוזיות ריאתיות.

במהלך האישפוז נערכו לתובע בדיקות רבות אשר היו תקינות, והוא שוחרר עם המלצה ל-3 ימי מנוחה, המשך מעקב אצל הרופא המטפל וביצוע בדיקות נוספות בקופ"ח על מנת לשלול בעיות אורולוגיות עליהן התלונן במהלך האישפוז.

3.בתקופה הסמוכה לאחר שחרורו מבית החולים המשיך התובע להתלונן על כאבי ראש, סחרחורות, כאבים בחזה ובברך ימין, וכן על הפרעות במתן שתן. עוד הוצגו בפני מסמכים משנת 2009 מהם עולה כי גם בשנה זו התלונן התובע בפני רופאים בקופ"ח על כאבים בברך ימין ברם לא נמצא ממצא כלשהו בבדיקות שנעשו לו. לא הוצגו מסמכים כלשהם המעידים מה היה מצבו במהלך כל התקופה ממועד התאונה ועד 2009 (6 שנים..).

4.התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה, ולתובע שולמו, בחודש 1/04, דמי פגיעה בסך 1,707 ₪ (בגין התקופה שמיום 20/8/03 ועד 17/9/03). תקופת אי כושר שאושרה היתה בת 35 ימים (ממועד התאונה ועד ליום 17/9/03).

5.ועדה רפואית של המל"ל קבעה כי התאונה לא הותירה נכות צמיתה, ואף לא נקבעו נכויות זמניות.

6. עובר לתאונה היה התובע עצמאי (חקלאי). ברם לא הוצגו נתוני שכר כלשהם. במהלך הדיון הציגה ב"כ התובע, לראשונה, הסכם בערבית שנטען לגביו כי הוא מהווה הסכם שכירות של קרקעות התובע לאדם אחר לצורך עיבודם.

7.ב"כ התובע עותרת לפיצוי כולל בסך של כ-47,000 ₪ ע"פ הפירוט כדלקמן:

כ-1,000 ₪ בגין הפסד שכר לעבר.

15,000 ₪ בגין עזרת צד ג' (נטען כי התובע קיבל עזרה מאשתו וכן נאלץ לשכור שירותי עזרה בשכר בסכום של 700 ₪ לחודש – הוצגה קבלה מחודש - 9/10.

17,214 ₪ בגין כאב וסבל מקסימאלי.

3,500 ₪ בגין הוצאות נסיעה וטיפולים.

10,000 ₪ בגין הפסד שכר בעתיד.

8.ב"כ הנתבעת טוען, מנגד, כי התאונה היתה קלה על אף שהתובע נחבל במספר מקומות, ומכאן שאין לפסוק סכום העולה על 7,000 ₪ בגין כאב וסבל. עוד נטען כי לא הוכח בסיס שכר ומכאן שאין לפסוק פיצוי בגין הפסדי שכר לעבר. באשר לעזרה נטען כי מדובר בפגיעה קלה שלא הצדיקה עזרה מה גם שהקבלה שהוצגה אינה רלבנטית לתקופה בה נטען לצורך בקבלת עזרה.

9.לאחר שעיינתי בכל המסמכים שהוצגו ושקלתי את טענות ב"כ הצדדים הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 12,500 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13%+מע"מ. כן תשיב הנתבעת לתובע את האגרה ששולמה על ידו.

10.בקביעת סכום זה נתתי דעתי, בין היתר, לדברים הבאים:

א. אכן בסופו של יום התברר כי הפגיעה ממנה סבל התובע הינה פגיעה קלה שלמרבה המזל לא הותירה בו נכות כלשהי. יחד עם זאת ברור כי התובע נחבל במספר אברים ובמהלך החודש הסמוך לתאונה סבל מכאבים בכל הגוף. כן יש לתת את הדעת לעובדה שהיה מאושפז במשך 5 ימים ועבר בדיקות רבות במהלך ימי האשפוז ואף לאחר מכן על מנת לבחון את היקף פגיעתו.

ב. נוכח מהות הפגיעה אין מקום לפסיקת פיצוי בגין עזרת צד ג' לא לעבר ולא לעתיד. ברור כי הקבלות שהציגה ב"כ התובע אינן רלבנטיות לפגיעה.